קוּדְשָׁא

קוֹדַש, קֹדַש, קוּדְשָׁאch. sam(קודש, קדש Kodashim), 1) holiness, sanctuary Targ. Ex. 29:29. Targ. Ps. 51:13. Targ. Ex. 28:29; a. fr.Pl. קוּדְשִׁין, קוּדְשַׁיָּא. Targ. Lev. 21:22. Ib. 22:2; a. fr.קודש ק׳ the Holy of Holies. Targ. Ex. 26:33; a. fr. 2) the Holiness, the Lord, usu. with בריך הוא (abbrev. קב״ה), v. קָדוֹש. Targ. Y. Num. 21:34. Targ. Y. Gen. 25:21; a. fr.Ber.7a ומי … דק׳ב״ה is wrath before (to be ascribed to) the Lord? Keth.77b; a. fr.